רש"ש על כריתות ח:

במשנה ד' מחוסרי כפרה. לשון הרע"ב שמביאים כפרה כו'. וכ"ע התוי"ט וז"ל רש"י מביאין חטאת כו'. ול"נ דהרע"ב שינה לשון רש"י בכוונה דראב"י אומר אף גר מח"כ והוא אינו מביא חטאת כדלקמן:

גמרא ור"א כו' ניתני נמי נזיר טמא. בתור"ע העלה בצ"ע דהא לקמן (ט ב) מוקי סתמא דמתניתין כריב"י דאמר דנזירות טהרה משביעי הוא דחיילא וא"כ ליכא עיכובא בקרבן ונימא דראב"י כוותיה ס"ל. או דס"ל כרבי דאמרינן בנזיר (יח ב) אליביה דמונה אע"פ שלא הביא קרבנותיו. ולי י"ל עפ"י סוגיא דיבמות (לז) דאביי ורבא מהדרי כאו"א לאוקמי דראב"י אליבא דהלכתא ע"ש. וה"נ הרי קי"ל כרבנן בנזיר שם דאינו מונה עד שיביא חטאתו וכמו שפסק הרמב"ם בפ"ו מהנ"ז להכי רוצה הש"ס לאוקמי ג"כ הא דראב"י דהכא אליבא דהילכתא:

שם דת"ר כאשר תעשו (כצ"ל) כו' מה כו' אף הוא כו' שנאמר ככם כגר. תימה קרא לקרא:

רש"י ד"ה מבשרו. ומתוקף יצרו. קשה אדרבה דהא אחד מז' דרכים שבודקים אה"ז הוא הרהור. אח"ז מצאתי שקדמני בזה התוי"ט בפ"ט דנזיר מ"ד: