רש"ש על כריתות כה.

רש"י ד"ה אף מכשיר. כמכפר כשעיר כו'. כצ"ל בכ"ף:

תד"ה תנאי היא. אימא דיליף מע"ע דציפרי מצורע כו'. כצ"ל:

במשנה חוץ מאחר יוה"כ יום אחד. נראה משום דבכל יום הי' מע"ל בין א"ת לא"ת או קרוב לו לכן חשש שמא חטא בינתיים. אבל יוה"כ דכל היום מכפר והוא לא היה יכול להביאו אלא קודם תמיד של בה"ע א"כ יחסר הרבה ממע"ל לכן ליכא חשש כ"כ שמא חטא בינתיים:

שם חטאת העוף הבאה עה"ס כו'. והנה אם קודם שנמלקה נודע לה שלא ילדה מבואר לקמן (כו ב) בברייתא דת"כ דריו"ח דתצא לחולין. ותמיהני מדוע לא תני לה בר"פ דחה"ע הבאה עה"ס אינו כן ר"ל כא"ת:

גמרא ורבנן כו' וא"ת ה"ט כו' להגן עליו כו'. לקמן (כו ב) וכרבא:

שם (בסה"ע) תני ר"ח קמי' דרבא. בגליון נדפס הגה דאולי צ"ל קמי' דרבי. וזה שבוש מדאמר לקמן א"ל מ"ט לא מתני' כו' תניתה קמי מר ומנו רבה. אלא ודאי גי' שלפנינו נכונה ור"ח י"ל דהוא רב חייא בר אבין דרבא אמר בס"פ שמונה שרצים (וש"נ) אני וארי שבחבורה ומנו ר"ח בר"א ובנדרים (לד ב) בעי מיניה דרבא:

רש"י ד"ה דלמא א"ת. איכא למימר נמי כו'. כצ"ל: