רש"ש על כריתות כד:

גמרא רב אשי אמר רישא דקתני בא"ת כו' משום דמיתחזי כז"פ. הנה רש"י גריס בלשון אחר. אבל הרע"ב נראה דגרס כגירסא שלפנינו. וע"כ הכי פירושו דרבה דאמר א"ת מתוך שלבו נוקפו כו' ר"ל דאתי כרבנן דאית להו הך סברא. ור"א משני דאתי אפי' כר"מ ומשום דמתחזי כז"פ. אבל קושיא דאשם ודאי נשאר תירוץ דתברא. ובזה נחלץ הרע"ב ממה שתמה עליו התוי"ט במ"ב וממה שגמגם עליו במ"א:

רש"י ד"ה וקתני לא"כ. תיובתא דר"ל. כצ"ל. והשאר יש למחוק. דלר"ש לא שמענו דאית לי' דאי אפשי לשון הפקר הוא אדרבה הוא אמר ג"כ ביה דלא"כ. וכן יש למחוק בדבריו לקמן בד"ה אי אמרת אי אפשר כו'. מש"כ ודר"ש כו' וכצ"ל ותיובתא דר"ל דאמר דהוה הפקר ויצא לחירות כו': ודע דשם ק"ל דלפי מש"כ רש"י לעיל דר"ל לא אמר אלא במתנת מטלטלי דאתי לידיה ע"ש היטב. א"כ גם לר"ל לק"מ דהא התם לא אתו העבדים לידי' אלא שזיכה לו בשטר והוה דומיא להא דר"ש: