רש"ש על כריתות כג.

גמרא א"ל רבא לר"נ לר"י חטאת הוא דלא מייתו כו' היינו ת"ק כו'. הא דלא מקשה כזה על בבא הקודמת בהא דאר"י אין שנים מביאין אשם אחד הוא משום דת"ק דהיינו ר"ע אומר זה מביא א"ת כו' ור"י בא לומר דגם א"ת אין מביאין כחכמים דא"מ א"ת על ספק מעילות. והוא כעין הוכ"ת כו' דקאמר הכא ודעתם לא הוזכרה בבבא זו. אבל הכא דלכ"ע זה מביא א"ת כו' ולהכי דייק לומר הא א"ת מייתו שניהם. א"כ היינו ת"ק. והנה בבבא דחתיכת חלב וחתיכת חלב קדש דנזכרה במשנה גם דעת חכמים דפליגי על ר"ע דתני זה מביא חטאת כו'. ואילו א"ת לא קתני גם שם איכא למיפרך ר"י היינו ת"ק. ובזה תראה שהתוי"ט במ"ז תמה על הרע"ב שלא כדת:

שם ההיא בגסה וההיא בדקה. פרש"י בזה דחוק. ולע"ד נל"פ בגסה בבהמה גסה דאינה ממהרת כ"כ להתקלקל כבהמה דקה והוה דומיא דתירוץ הב':

רש"י ד"ה וניתי אשם ודאי. בהדי שלש חטאת. כ"נ דצ"ל: