רש"ש על כריתות יב.

רש"י ד"ה אבל בטומאה. דל"ל לא נטמאתי שוגג אלא מזיד לא מודו לר"י. כצ"ל:

תד"ה א"ד. אעפ"י שאומר בעה"ב כו' אלא מזה בעה"ב מעל ומהתם מוכח ליה דדברים שבלב אינם דברים ופריך ודלמא כו'. כצ"ל: