רש"ש על גיטין עח.

רש"י ד"ה קוראה. כשהיתה קוראה. כצ"ל:

תד"ה אינו גט. כדמשמע בהמגרש (דף פה). כצ"ל:

גמ' וכ"ת דאתו תרוייהו בהדי הדדי כו'. לכאורה תמוה דהרי הנרצה בזה הוא בכגון שביניהם שבעה אמות והגט בתוך אמה האמצעית אשר דלשניהן כאחד באה הזכות בה. והרי קודם שנתקרבו על ההרחק הנ"ל היה ביניהם ח' אמות וכבר זכו כ"א בד' אמותיו ומה יועיל שוב התקרבותם לזכות במה שכבר זכה בו חבירו. אם לא שנפרש שהיו מהלכין אחוזי יד זה אצל זו. אבל לשון הש"ס ל"מ הכי אלא שבאו מב' צדדים מתנגדים כפרש"י. והנה לדעת הראב"ד המובאה בטור חו"מ סי' רס"ח דלמהלך לא תקנו ד"א מ"ל שפיר דעמדו בב"א בהרחק ז"א ביניהם. אבל לדעת הרא"ש שם דגם במהלך תקנו קשה. וי"ל דמ"ל כגון שנסעו בעגלות ובמרחק הנ"ל ירדו בב"א על הארץ. או שהיה רוחב רה"ר במשך הנ"ל מפסיק בין בתיהם ויצאו כאחת. וי"ל עוד דגם לדעת הרא"ש אינו קונה רק בהציגו רגליו על הארץ ולא כשתלויה באויר ומ"ל שהיה ביניהם ט' אמות ושניהם יחד הציגו רגליהם ברחוק אמה ממצבם הראשון ועי' בתוס' ר"ע: