רש"ש על גיטין עא.

גמרא במד"א בחרש מעיקרא. מש"כ מהרש"ל דל"ד דא"כ לא היה בא לידי כתב. בזמנינו נמצא בווין הבירה בית תלמוד על הכתיבה לחרשים מלידה:

רש"י ד"ה מפיהם. עפ"י שני עדים. כ"נ דצ"ל והוא הכתוב אצל דיני ממונות (דברים יט) ודלא כהמציין:

תד"ה והא. אמירה ודאי לא הוי אלא בפה. לכאורה קשה הא כתיב ויאמר חורם מלך צר בכתב (ד"ה ב ב') וי"ל דש"ה דכתיב בהדיא בכתב. אבל קשה מקרא דר"פ יתרו ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך דאיכא מ"ד במדרש אגרת שלח לו:

תד"ה תנאי. מה דס"ד דמהרש"א לאוקמי מתניתין דנתחרש לא יוציא עולמית בחרש מעיקרא. שם במשנה מפורש דקאי על פקח שנשא פקחת: