גיטין עא.
Gittin 71a · גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב חֵרֵשׁ שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַכְּתָב כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין גֵּט לְאִשְׁתּוֹ אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא נִשְׁתַּתֵּק וְאָמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא אִלֵּם קָאָמְרַתְּ שָׁאנֵי אִלֵּם דְּתַנְיָא מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ זֶהוּ חֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר זֶהוּ אִלֵּם וְזֶה וָזֶה הֲרֵי הֵן כְּפִקְחִין לְכׇל דִּבְרֵיהֶם
וּמִמַּאי דִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ זֶהוּ חֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר זֶהוּ אִלֵּם דִּכְתִיב וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו וְאִי בָּעֵית אֵימָא כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי אִישְׁתְּקִיל מִילּוּלֵיהּ
אָמַר רַבִּי זֵירָא אִי קַשְׁיָא לִי הָא קַשְׁיָא לִי דְּתַנְיָא אִם לֹא יַגִּיד פְּרָט לְאִלֵּם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד אַמַּאי הָא יָכוֹל לְהַגִּיד מִתּוֹךְ הַכְּתָב
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי עֵדוּת קָאָמְרַתְּ שָׁאנֵי עֵדוּת דְּרַחֲמָנָא אָמַר מִפִּיהֶם וְלֹא מִפִּי כְתָבָם
מֵיתִיבִי כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אוֹתוֹ לְגִיטִּין כָּךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ לְמַשָּׂאוֹת וּלְמַתָּנוֹת וּלְעֵדִיּוֹת וְלִירוּשּׁוֹת קָתָנֵי מִיהַת עֵדִיּוֹת
אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּעֵדוּת אִשָּׁה דַּאֲקִילּוּ בַּהּ רַבָּנַן
וְהָא קָתָנֵי יְרוּשּׁוֹת אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ יְרוּשַּׁת בְּנוֹ הַבְּכוֹר
קָתָנֵי מִיהַת לְמַשָּׂאוֹת וּלְמַתָּנוֹת מַאי לָאו לְעָלְמָא לָא לְדִידֵיהּ
מֵיתִיבִי חֵרֵשׁ לֹא הָלְכוּ בּוֹ אַחַר רְמִיזוֹתָיו וְאַחַר קְפִיצוֹתָיו וְאַחַר כְּתַב יָדוֹ אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין אֲבָל לֹא לְגִיטִּין
תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּחֵרֵשׁ מֵעִיקָּרוֹ אֲבָל פִּיקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ הוּא כּוֹתֵב וְהֵן חוֹתְמִין
וְחֵרֵשׁ מֵעִיקָּרוֹ לֹא כְּשֵׁם שֶׁכּוֹנְסָהּ בִּרְמִיזָה כָּךְ מוֹצִיאָהּ בִּרְמִיזָה
אִי בְּאִשְׁתּוֹ הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּיבִמְתּוֹ
יְבִמְתּוֹ מִמַּאן אִילֵימָא דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו חֵרֵשׁ כְּשֵׁם שֶׁכְּנִיסָתָהּ בִּרְמִיזָה כָּךְ יְצִיאָתָהּ בִּרְמִיזָה אֶלָּא דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו פִּיקֵּחַ
וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו חֵרֵשׁ וּגְזֵירָה אָחִיו חֵרֵשׁ אַטּוּ אָחִיו פִּיקֵּחַ
אִי הָכִי אִשְׁתּוֹ נָמֵי יְבִמְתּוֹ בִּיבִמְתּוֹ מִיחַלְּפָא אִשְׁתּוֹ בִּיבִמְתּוֹ לָא מִיחַלְּפָא
Meforshim on this daf
- רש"י על גיטין Rashi on Gittin
בפירי - שאינם מצוים באותה שעה כגון צריש"ש בימות הגשמים ובימות החמה נישפל"ה:
- תוספות על גיטין Tosafos on Gittin
אלא בפירי - אין לפרש ששואלין לו אם רוצה פירי של ימות הגשמים בימות החמה או איפכא ואומר הן כי זה אפשר למצוא בכבושים בדבש או בענין אחר אלא ששואלין לו אם רוצה שילקטו לו מן האילן:
- רשב״א על גיטין Rashba on Gittin
מאי קא משמע לן תנינא נשתתק ואמר לו נכתוב לאשתך וכו'. קשיא לי טובא קא משמע לן דטפי עדיף הרכנה מכתיבת חרש דהרכנת הראש כדבור דמי וכדאמרינן בירולשמי היא הרכנה היא שמיעת קולו, ולקמן נמי אמרינן דקולו לאפוקי דרב כהנא אמר ואילו בהרכנה כותבין, ויש לומר דהשתא לא סבירא…
- חידושי חתם סופר על גיטין Chidushei Chatam Sofer on Gittin
ע"א אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב. יש כאן ב' שיטות. א' שיטות תוס' והוא שיטת הרמב"ם דכתיבה עדיפא מהרכנה ובמקום דמהני הרכנה מכ"ש כתיבה. ולמסקנא דקיי"ל קולו לאפוקי מדרב כהנא היינו באינו שומע ואינו מדבר לא מהני כתיבה מכ"ש דלא מהני הרכנה אבל שומע ואינו מדבר…
- חדושי הלכות על גיטין Chidushei Halachot on Gittin
תד"ה קתני מיהת כו' וה"פ בשלמא אי לאו דרב כו' דלענין קרבן כו' עכ"ל כהאי תירוצא גופיה כתבו גם לעיל דאור"י דממתני' ל"ק ליה כו' אלא דלא הוצרכו לחלק לעיל בין עדות לקרבן משא"כ הכא דהוצרכו לתלק בזה גם בין עדות לקרבן ודו"ק:
- חכמת שלמה על גיטין Chokhmat Shlomo on Gittin
גמ' בחרש מעיקרו כו'. נ"ב נראה בעיני דהאי מעיקרו לאו דוקא דאם כן לא היה בא לידי כתב אלא כלומר שנתחרש בקטנותו קודם שבא לידי דעת המיושב ודו"ק:
- גליון הש"ס על גיטין Gilyon HaShas on Gittin
תוס' ד"ה א"ר זירא כו' דהיינו חרש. קשה לי דא"כ למאי צריך לטעמא דאינו יכול להגיד הא בלאו הכי לאו בר עונשין הוא ועל כל חייבי כריתות אינו חייב והוא כשוטה לכל דבר:
- פני יהושע על גיטין Penei Yehoshua on Gittin
גמרא אמר ר' כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו. למאי דמסקינן בסמוך דתנאי היא ורב דאמר כרשב"ג לפ"ז לא איירי רב אלא בפקח ונתחרש משא"כ בחרש מעיקרא ויש לדקדק דא"כ הו"ל לרב למימר בהדיא הלכה כרשב"ג כדמקשה הש"ס בכמה דוכתי. ולכאורה היה נ"ל…
- רש"ש על גיטין Rashash on Gittin
גמרא במד"א בחרש מעיקרא. מש"כ מהרש"ל דל"ד דא"כ לא היה בא לידי כתב. בזמנינו נמצא בווין הבירה בית תלמוד על הכתיבה לחרשים מלידה:
- תוספות רי"ד על גיטין Tosafot Rid on Gittin
אמר רב כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבים ונותנין גט לאשתו. פי' אין לפרש דבחרש מעיקרא הוא דאמר רב דא"כ מאי אריא בכתיבה בכל רמזיו יכול להוציא כדאמרינן בפ' חרש כשם שכנס ברמיזה כך מוציא ברמיזה אלא בפקח ונתחרש קאמר שהיה פקח כשכנסה וקדושיו קדושין גמורין…