רש"ש על גיטין ד:

רש"י ד"ה לא צריך. ואע"ג דאין בקיאין לשמה. ולק' בד"ה רבה אית ליה דרבא כתב דכולהו בקיאין:

רש"י ד"ה ואיכא דמותיב. ואע"ג דהוה מותבינן כו' נמי צריך סוף כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא מ"ב. דהא א"ל דרבא. כצ"ל:

תד"ה תנן. ונקט האי לאפוקי רקם וחגר. ואף דגם אי הוה תני המביא במה"י היה ג"כ ממעטן. מ"מ השתא אשמעינן דגם מהם לא"י דלא שכיחי לקיימו נמי א"צ ועי' בדבור הסמוך:

תד"ה כיון. גבי בני מחוזא דניידי ומצריכי בפ"נ משכונה לשכונה. ע"ש דרבא מצריך אפי' באותה שכונה:

תד"ה אלא מ"ב. מקומות דלא קביעי ב"ד. מפרש"י משמע דאף במקומות דלא קביעי מ"מ שיירתא איכא וכמו בעולי רגלים: