רש"ש על עירובין צז.

(בסופו) גמרא אמר רבה ל"ק כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה בסכנת לסטים. ישראל כו' ולתפילין לא מבזי כו'. ק"ל דהא רישא מוקי לה בספ"ק דביצה דלא מינטרי מחמת כלבי (עי' מש"כ שם) וא"כ ה"ל להתיר להוליכן פחות פ' מד"א משום בזיוני דכלבי. וצ"ל דדוקא משום בזיוני דלסטים עו"ג דמבזי להו טובא התירו בפ"פ מד"א. אבל משום דבזיוני דכלבי לא התירו אלא להכניסן זוג זוג. ולל"א ודאי קשה דל"ל לפרש בלסטים עו"ג אפי' ישראל נמי וההיתר הוא משום בזיוני דכלבי ואולי שיגרא דל"ק נקיט ולאו דוקא אלא אפילו ישראל נמי והתוי"ט לא הרגיש בזה. גם מש"כ התוי"ט לעיל בד"ה המוצא הב' בשם התוס' דשם דמשום גנבי לא התירו. בתוס' לא נמצא מאומה מזה אבל הוא מבואר שם בגמרא ע"ש: