רש"ש על עירובין צו.

גמרא לימא דלא כר"ע כו'. עתוי"ט בכריתות שם ד"ה הפסח:

רש"י ד"ה מחוורתא. בשבת זמן ולזת"ה קמיפלגי. ל"י מה הכריחו לפ' דלאפוקי גם ב' שנויי האמצעים קאתי. דהלא גם עלייהו ליכא פירכא:

תוס' ד"ה דלמא (בע"ב). אבל יש לדקדק כו' אלא ודאי מיחייב מדרבנן. לכאורה נראה כוונתם כיון דחייב מדרבנן יכול להוציאם דגם הם נמי לא מיחייבי אלא מדרבנן דק"ש דרבנן הוא וכ"כ להדיא בב"ק (פז) אבל כאן א"א לפרש כן. דא"כ גם הכא יש לדחות דרשות יכול להוציא ב"ח דרבנן. אלא צ"ל דהכא אזלי בשיטת רש"י בברכות (מח) דחיובא מדרבנן יכול להוציא ב"ח דאורייתא. ועי' בתשובת ש"א סימן ו' ובט"א ספ"ג דר"ה: