רש"ש על עירובין נא.

גמרא הני אלפים אמה היכן כתיבן כו' למדנו כו'. דרשה זו אינה אלא אסמכתא כמ"ש רש"י (בשבת לד) ע"ש ולהך לימוד כוון גם הרע"ב שם וכן הטור ר"ס שצז ע"ש אבל דרשת ר"ע בפ' כשם דרשה גמורה והוה דאורייתא לדידיה והתוי"ט כאן ובפ' כשם עירב את הדרשות והעלה בצ"ע ע"ש ול"ד במחכ"ת שוב ראיתי להתוס' (בסוטה ל רע"ב) שהשוו ג"כ הדרשות כהדדי ונשארו בתימא ולעד"נ כמש"כ:

שם ורבנן כו' כזה יהיה כל שובתי שבת. ותימה דבכ"ד דרשינן זה למיעוט ומהן (בב"ב קכא) ע"ש. אולם אשכחנא כמו כן (במנחות צז ב) ורי"ס כזה יהו כל אמות כלים:

רש"י ד"ה נימוקו. עיין כה"ד ונ"ל שכוונתו לפרשו נימו קו ופירוש נימו דבורו כמו ונומיתי בשלהי יבמות וצריך להגיה קצת בדבריו נימו קו דבורו ישר כו':