תד"ה אמר. יודע הי' שמואל שבצנעא נתן לו כו'. הד"ח אות פ"א הקשה הא אמרי' גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל. דמשמע דאסור אפי' באין רואה משום גזירה. ול"נ דהתם ר"ל דאסור לשלוח ע"י שליח בסתמא דלמא יתננה לו השליח בפני ישראל. ואם הזהירו שלא יתננה לו בפני ישראל באמת שרי: