רש"ש על חולין פט:

רש"י ד"ה איסור גיד. משעה שנוצר. ל"י כוונתו דהא אפי' אם נאמר דא"נ בשליל ולא נאסר אלא משעה שיצא לאויר העולם שפיר מקשה משום דאקדי' פקע כו':

רש"י ד"ה יש בגידין בנו"ט. כבשר. כ"נ דצ"ל בכ"ף:

תד"ה ואתי. ואע"ג כו' דאין איסור גיד חייל כו'. לכאורה י"ל דשאני מוקדשין דהוה איסור מוסיף כדאיתא בכריתות (יד). או איסור כולל כפרש"י בשבועות (כד ב) וכמש"כ גם התוס' לקמן בד"ה איסור. ועי' לקמן קא תד"ה איסור. וגם י"ל דס"ל דבקדשים אחע"א כדאיתא בס"פ דם שחיטה: מה שהגיהו בד"ח במהרש"א. נעלם מהם תוס' הסמוך לקמן:

תד"ה והא. דהא ריו"ח אית ליה כו'. עיין לקמן (צ) תד"ה הכא ולקמן (קג) תד"ה דאיסור וצע"ק: