רש"ש על חולין ע.

גמרא ה"נ קאמר כו' אבל מחתך ומניח נעשה כו'. בתור"ע העלה פי' הרע"ב בצ"ע הא דפי' יצא רובו כאחד. דהא מסקינן דאפי' מחתך ומניח ג"כ יקבר. ואנכי תמה עליו דהא ז"א אלא לר"ה אבל לרבה מתניתין כפשטו דדוקא יצא רובו כאחד. והרא"ש פסק כוותי' ע"ש וא"כ פי' הרע"ב הוא כהלכה:

רש"י (בסה"ע) . ל"א נגממו מבפנים כו'. לפ"ז קשה מאי דקמהדר ליה ר"ז קא נגעת בבעי' כו'. מה ענין זל"ז. התם איכא למימר כגון דנפרץ גם תורא בראי. וי"ל בדוחק. ואולי מפני זה כ' הכ"מ דפי' הראשון נראה יותר:

תד"ה כרכתו. וכי א"י להיות כו' ומפסקת בידיה בין כו'. כצ"ל:

בא"ד אין לי אלא אחותו הגדולה הקטנה מנין. כצ"ל: