רש"ש על חולין סט:

גמרא הא תני דבי רי"ש ברשב"י. כ"נ לגרוס בבי"ת וכן ברש"י צ"ל בתלמידיו בבי"ת עי' ביומא (נט) ובזבחים (נג ב). ושם (קיט ב) ג"כ צריך להגיה בבי"ת:

שם אילימא לר"מ ור"י מי אית להו האי סברא כו'. ומסיק דר' יוסי טעמי' דנפשיה קאמר. הן בתמורה (י ב) מסיק דמיירי באבר שהנשמה תלויה בו דמודו ר"מ ור"י. אמנם כי דייקת שפיר תרוייהו צריכי אהדדי. דהתם פריך מת"ק דאמר אין ממירין אברין דמשמע הא מקדש קדשי (ע"ש בתד"ה הא מני בסופו ודלא כפירש"י שם) וע"ז שפיר משני באבר שהנשמה תלוי' בו. אבל הכא פריך מהא דאר"י לת"ק דידי' והלא במוקדשין האומר רגלה ש"ז כו' וזה הלשון הוא באין הנשמה תלוי' בו וכדמוקי לה שם (יא ב) וע"ז הוצרך לשנות כאן דטעמיה דנפשיה קאמר ונכון בס"ד. ועמש"כ בסוגיא דשם: