רש"ש על חולין ו:

תד"ה אשת. וקשה דהך משנה מתניא במס' טהרות. ובהגרי"פ ל"מ זו בשום משנה רק בתוספתא טהרות (כצ"ל) כו'. ואנכי הבאתי בשבת (פג ב) בס"ד כמה מקומות בש"ס דקראו גם לברייתא משנה. וכן תמצא בכ"ד לרש"י ותוס'. וז"ל הרשב"ם בב"ב (קלח) ד"ה ורשין "היכי דאמרי' משנה היינו נמי ברייתא":

בא"ד ובסוף הנזקין מוכח דאסור לרבא כו'. כצ"ל:

תד"ה והתיר. דהא בפ"ק דביצה גבי אושפיזיכנא כו' משמע הסוגיא דחייב במעשר. תמוה דע"ש היטיב ולא תמצא שום משמעות כמש"כ במס' ע"ז (נח ב) בס"ד ע"ש:

בא"ד וכ"מ דמיירי הכא בדמאי כו' דלא שרי אלא בדמאי. אם תרצה לעמוד על כוונתם עמש"כ בס"ד בגיטין (לא):

בא"ד (בדף ז) ובברכות כו' ול"ג נמי מעשר אלא הנ"מ גבי צלף כו'. ל"י להלום גי' זו דהלא הכוונה שם לחלק בין מעשר לערלה לא בין צלף לשאר אילנות. ולפמ"ש בב"ר פ"א אות ו' במ"ת ע"ש יש ליישב הגי' מעשר ואפ"ה הכוונה על תרומה לבדה. ונקט מעשר משום דפלוגתייהו דר"א ור"ע לענין כל המעשרות: