רש"ש על חולין סד.

גמרא ותניא גבי ביצים כו'. עי' הגהת הגליון בשם ת"ח. וכהגהתו כ"ה במסכת ע"ז (מ.):

שם הא דא"ר אשי שמונה כו'. לעיל איתא אסי:

רש"י ד"ה השורץ עה"א. ה"א משום עוף טמא כו' ובעי לאתרויי ביה משום שרץ העוף כו'. מפירושו עה"ת (ויקרא כא כ) מוכח דעוף טמא לחוד ושרץ העוף לחוד וכ"כ לקמן (סו) בסוף הסוגיא דחגבים. וכ"מ לעיל (סב ב) בתד"ה כרזי. גם מש"כ ואי אתרו ביה משום שה"א לא לקי. צריך לחלק בין הא להא דאמר אביי בפסחים (כד ב) צירעה לוקה שש ופירש שם דהיא שרץ העוף כו' אלמא דחייב עליה ג"כ משום שרץ הארץ:

תד"ה סימנין. אבל כו' דאורייתא ויש לסמוך עליהם כו'. כצ"ל: