רש"ש על חולין נב.

רש"י ד"ה חיטי וכל דמינייהו. כגון שיפון. תימה דהא איתא בפסחים (לה) דהוא מין שעורים. והתוס' שם כ' דמין שעורים דוקא ולא מין חטין:

תד"ה קטניות. וכן גי' הקונט'. כצ"ל:

רש"י ד"ה והא רב נמי כו'. נשמטת ונופלת כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה והאמר עולא. אלמא רובו בעינן כו' וכש"כ דבחדא כו'. נ"ל פירושו דלעולא משמע ליה דאם נעקרו הרוב דמצד א' דהיינו שש צלעות בב' הצדדים אפי' ג' כנגד ג' לא מיטרפא אלא משום דהוי רובא וכש"כ דבחדא (ר"ל כנגד חדא) כו':

רש"י ד"ה ולריו"ח (בסופו) . ומשני הכא ר"כ ור"א בוכנא ואסיתא כלומר כו'. כצ"ל והד"א:

רש"י ד"ה אסיתא. היינו בחצי חוליא. עי' מהרש"א. ויותר נראה להגיה כחצי חוליא בכ"ף. ור"ל דלדינא חשיב כמו חצי חוליא ולהכי פריך שפיר היינו דרב: