רש"ש על חולין מג.

גמרא ח' מיני טרפות כו' נטולה וחסורה. מפרש"י נ"ל דנטולה היינו שניטל כולו. וחסורה היינו שנחסר חלק מאותו אבר המדובר ממנו:

שם חיצון אדום ופנימי לבן דאי חליף טרפה. עי' ברא"ש מחלוקת הפוסקים בנחלף רק אחד מהם. ולכאורה ראיה דסתם לשון חילוף היינו דתרוייהו נתחלפו זה בזה מהא דתמורה (ט) ולכתוב לא יחליפנו כו' אי כתב הכי ה"א תצא זו ותכנס זו כו' ע"ש. אמנם נראה דזהו רק לה"א. אבל באמת הוא נופל טפי על חילוף אחד לבד. וראיה לזה מהא דאיתא שם (כו ב) בברייתא קדש. ב"ה אמר חליפת זו כו' לא אמר כלום תחת זו כו' דבריו קיימין וע"ש בכל הסוגיא. וכן במשנה שם מוכח דבקדשי מזבח אפי' בע"מ אם אומר לישנא דחילופי הוה לשון תמורה. (ובמש"כ מיושב הצ"ע שהעליתי שם בדף ט). ולכן נ"ל דלכ"ע לשון חילוף נופל טפי על חילוף אחד מהם ממה שדרכו להיות. אלא דהפוסקים דדוקא בנתחלפו תרוייהו ס"ל דמאי דקאמר דאי חליף טרפה ר"ל כאו"א מהעורות שהזכיר החליף מראהו ודו"ק. ובזה יובן ראיית הגר"א ז"ל בסי' ל"ג סק"ז מהא דברכות נעור הישן כו':

רש"י ד"ה וא"ת. ודר"ע ל"ל לחייא. כצ"ל וכ"ה בד"י: