רש"ש על חולין מב:

רש"י ד"ה חשבינהו כחד. דהא גבי הדדי סמכי. ק"ל דהא כולהו מעיים מן הושט עד החלחולת סמיכי אהדדי ושופכין זה לזה. ואולי יש ל"פ דפעולתן בעניני העיכול קרובות זה לזה:

רש"י ד"ה ובשר החופה. כשפותחין כו' הוא נראה. כצ"ל בל"ו:

תד"ה ואר"י. ואר"ת כו' דס"ד דחסרון כו' הוי עם הקרום. לשון דס"ד אינו מדויק כי לא מצינו שחזר בו מזה. ואולי ט"ס הוא וצ"ל דס"ל:

בא"ד א"נ לענין טרפות אדם כו' דמשכחת ביה כו'. כצ"ל וכן העתיק המהר"ם:

שם חומרא לענין הורג אה"נ. מהר"ם פי' דר"ל דההורג הי' חסר חוליא אחת ע"ש. וטפי יש ל"פ דהנהרג הי' חסר חולי' כי ההורג את הטרפה פטור כמבואר לעיל (יא ב):