רש"ש על חולין מ:

רש"י ד"ה מחתך בעפר. אבל הכא דסימן שני לא אישתחיט כלל כו' קמא נמי לא שם שחיטה עליה. וכן הסכימו עמו התוס' לעיל (כט ב) והחזיקו דבריהם מסוגיית הגמרא דשם. וק"ק מלעיל (לו) בפלוגתת רבי ור"ח. דרח"א תולין. ומפרש ר"פ תולין הדבר עד גמר שחיטה כו' ע"ש. איך אמר רבי הוכשר בהחלט. הל"ל ג"כ תולין אם יוגמר השחיטה כראוי אז הוכשר למפרע. וי"ל דכיון דאמר השוחט משמעו ממילא ששחט כמשפט הראוי:

רש"י ד"ה דחברי' לא מצי אסר. והאי חטאת דכהנים הוא. למה לא פי' כאן כדפי' לעיל (בסע"א) דשל גבוה הוי. דלפי' קמא זה לא אסיק אדעתי' דשלמים מיקרי שלו כריה"ג עי' בתוס':