רש"ש על חולין קמ:

גמרא דלמא בקורא. ע"כ צ"ל שיש קורא טמא ג"כ שדרכו לרבוץ על ביצי אחרים דאל"כ יקשה דתפשוט מהא דעוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור דמשמע דטהור כיוצא בו חייב:

רש"י ד"ה ובקעה. דבמינו משתעי קרא. לפי המתבאר לקמן לא פליגי רבנן עליה מטעם שאינן מינו אלא מפני שהוא זכר. ואפי' בביצים דמינו פטרי. הכי הל"ל דבאם משתעי קרא ולשונו זה אינו עולה אלא לפי' הרא"ש בכוונת הרי"ף ולפי' הב"י בדעת הרמב"ם ע"ש:

בא"ד מעליא. הס"ד ומתחיל דבור

אבל. ומנהגו בכך הס"ד ומתחיל דבור אבל זכר: