רש"ש על חולין קכד.

גמרא התם דצלקיה מצלק. נ"ל פירושו דחלק גבהו ממזרח למערב או מצפון לדרום. וגיסטרא פירושו שחלק ארכו מלמעלה למטה. ונ"ל עוד דמאי דפרש"י דעד שיהא בארץ קאי על גרירת הטפלה הוא לפי מאי דס"ד דורמינהו דהכא מיירי ג"כ בצליקה. אבל למסקנא דאיירי בגיסטרא טפי יל"פ דעד שיהא בארץ קאי אחולקו. ויתיישב יותר לישנא דר"מ עי' ר"ש:

שם כי אתא רבין וכל נחותי. עי' סוכה (מג ב) ברש"י ד"ה וכל נחותי. ולהרש"ל אישתמיט זה והגיה נחותי ימא:

תד"ה שהם. וה"ה כו' עד סה"ד . והרמב"ם בחבורו פ"א מהל' אה"ט הי"ב כתב והנוגע טהור שאין חבורי אדם חבור. והכסף משנה הקשה מהא דאת שבא לכלל מגע בא לכלל משא ונדחק מאד. והתוי"ט הביאו והוסיף ביאור ואינו מובן. ולי נראה דכוונת הרמב"ם בנוגע במקצתו וזהו שסיים שאין חיבורי אדם חבור. אבל אם נגע בשני החציים מודה דטמא דיש נוגע וחוזר ונוגע: