רש"ש על ברכות ז.

רש"י ד"ה תחת. שא"א לפותרו כו' ולא תכנע היא בעצמה. כ"נ דצ"ל:

שם גמרא והא כתיב פוקד עון אבות על בנים וכתיב בנים לא יומתו על אבות. עי' תוס' סנהדרין (טו ע"ב) ד"ה אימא. דיומתו פי' בב"ד. וא"כ מאי רומיא די"ל דדוקא בידי אדם אינם נענשים אבל בידי שמים נענשים וכמו כרת ומיתה ביד"ש שלא נמסרו עונשם לב"ד. [שוב ראיתי להרשב"ם ולהא"ע שם בפ' תצא שפירשו כן באמת. ולהשני נראה שנעלמה הגמרא הלזו] . ונראה דהגמרא סמכה עצמה אקרא דדהי"ב (כ"ה ד') דשם כתיב ובנים לא ימותו כו' וימותו פי' ביד"ש וכבתוס' שם: