רש"ש על ברכות מא.

[רש"י ד"ה פשיטא. ל"ג כו' מעיקרא ק"ל פשיטא כו' והדר קשיא המ"ל. אבל התוס' בגיטין (ה' ב') מצאו כה"ג ע"ש. ועי' ג"כ ביומא (פ"ג) כה"ג ובמש"כ שם:

רש"י ד"ה כדי רביעית יין. אבל כו' ולולבין. וכן כתבו התוס' עלין ולולבין ותימה שסתמו דבריהם כר"א בריש פרק ג' מינין נגד סתם משנה דהתם ודערלה פ"א מ"ז] :

תד"ה מיתיבי. לכן צריך להנהיג הכי כה"ג כדפי' כו'. כ"מ שהיה גי' המהרש"א ע"ש והנה נלאו כל אנ"ח לעמוד ע"ד ולחומר הענין נל"פ כוונתם. לכן ר"ל דלפי סברת המקשה פוטר בפה"א את פה"ע (וכ"מ פשטות הברייתא דהמתרץ נדחק לפרשה בח"מ) לכן כדי להסתלק מן הספק דברכה לבטלה יעשה כדברי בה"ג להקדים בפה"ע על התפוחים אף נגד קליות שהם מז' המינים וכ"מ בהרא"ש דלבה"ג בפה"ע קדים אף נגד ז"מ דבפה"א ע"ש [ור"י חדא ועוד קאמר ונ"מ לזית ותפוח] :