רש"ש על ברכות מ:

גמרא רה"א חוץ מן הפת ומה"י. נ"ל דטעמו דבשלמא בשארי פה"ע ופה"א דמתחלה לא טבעו חכמים עליהם רק ברכה כללית כמו בפה"ע דכולל כל פירות האילן. וכן בפה"א כולל כל פירות הארץ לכן יוצא בדיעבד בשהכל דלא הוי שינוי כ"כ ממטבע דהוי מכלל לכלל משא"כ פת ויין דטבעו חכמים עליהם ברכות פרטיות הוי שינוי גמור דהוי מפרט לכלל. ולכן אמר שפיר נימא כתנאי דגם פלוגתייהו הוי בשינוי גמור דאמר ברכה שלא תקנוה חכמים כלל ולזה שפיר מצי סבר ר"י כר"ה בשא"ד דיוצא בשהכל דזה לא מיקרי שינוי כלל ויש לכוון לזה תירוץ התוס':

שם דתניא כו' ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו. הן גם במשנה פ"ה דמע"ש איתא ולא שכחתי כו' מלברכך ומלהזכיר שמך עליו. וברא"ש הגי' דתנן ועי' בתוי"ט שם. [והא דקרו לה התוס' ברייתא עמש"כ בנדרים (כ"ו) בס"ד] :

שם במשנה ר"א כ"ש מין קללה אמ"ע. עי' פירש"י והרמב"ם פי' דלא קאי רק על הנובלות ועל הגובאי ותר"י בשם י"מ פי' דלא קאי רק אחומץ ונובלות ול"נ כן מהגמרא דקאמר למ"ד דנובלות הם תמרי דזיקא קאי ר"י אשארא ולדבריהם אינו אלא אחדא:

גמרא על החלב ועל הגבינה ועל הבצים. כ"ה סדורן ברי"ף ונכון:

שם ועל התבשיל שעבר צורתו. הנל"פ כמו עבור צורה דבכ"מ בש"ס דפי' שתעבור עליו הלילה (עי' תוס' פסחים (ט"ו) ד"ה ולד טומאה דרבנן) אולם בטלה דעתי נגד הטוש"ע ר"ס ר"ד שכתב שנשתנה צורתו ונתקלקל והרשב"ם בב"ב צ"ה ב' פי' שהחמיץ:

[תד"ה אמר. כמו שמע ישראל כו' דהוי במקום מלכות. נראה דכוונו להא דר"ה (ל"ב ב') לר' יוסי דהלכתא כוותיה וכן קרו לה בכ"ד מלכות שמים] :