רש"ש על ברכות יט:

גמרא או שהיתה מלאכתו מרובה מש"ח. עפירש"י. ולכאורה רבותא יותר הל"ל דאפי' אם לא היתה מלאכתו מרובה רק מכדי שכרו כפועל (ואין שם בפני מי שיתנה) ג"כ שלו קודם אף אם של חבירו מרובה משלו אלף פעמים כדמוכח במשנה בב"מ למ"ד ב'. [ועמש"כ בב"מ ל"ד ב' בתוד"ה אם יש] :

תוס' ד"ה מדלגין. והיה אומר ר"ת דליתא כו' דהא כו' רביעית דם אין הנזיר מגלח כו'. הנה לדעת הראב"ד בפ"ג מהל' טומאת מת ה"ג דנזיר מגלח על אהל דרביעית דם והביאו המל"מ בפ"ז מהל' נזירות ה"ו נדחית ראיית ר"ת הלזו. [גם י"ל דהא דפ' בהמה המקשה ר"ע קאמר לה ואיהו בעי למילף בק"ו בספ"ז דנזיר דמגלח על רביעית דם וכפי' המפרש שם דאף באהל דר"ד. אולם שם משמע דהדר ביה ר"ע מהק"ו:

בא"ד ומיהו תימה לפ"ה דאמרינן בפ"ק דערובין אין עונשין כו'. כצ"ל] :