רש"ש על בכורות נו:

במשנה האחין השותפין. כ"ה הגי' במשניות בל"ו וכ"נ מפרש"י ועיין תוי"ט בספ"ק דשקלים:

גמרא ת"ר יהיה לך ולא של שותפות. המרשים לבמדבר השתבש דכינוי לך דשם שב על אהרן כדדרשינן לעיל (נא) במשנה יהי' לך אך פדה תפדה עפרש"י שם. אבל הכא הכוונה על פסוק אשר יהיה לך הזכרים (שמות י״ג:י״ב) וכדפרש"י:

שם אם אינו ענין לבכור כו' דהא כתיב ובכורות בקרכם וצאנכם כו'. וכ' התוי"ט דאיפכא ל"ל כו'. והתו"ח כ' דלרבויי שותפות במעשר ל"צ דמה"ת לומר דפטירי ע"ש. ול"נ דצריכה דלא נילף העברה העברה מבכור עי' לקמן מ"ח בתוי"ט:

רש"י ד"ה וכשחייבין במע"ב. דלא הוו כשותפות. כצ"ל:

רש"י ד"ה פטורין מן הקלבון. שני. משמע דקלבון א' מיהא חייבין. וכ"נ שפי' התוספות לעיל (נ ב) סד"ה דמזדבנא. ונראה דזהו כת"ק דר"מ בפ"א דשקלים מ"ו. אבל בחולין פירש רש"י דפטורין לגמרי וכן פי' הרע"ב כאן ושם. והתוי"ט במחכ"ת ל"ד שם בזה:

רש"י ד"ה קנו בתפוסת הבית. והאי קנו כו' אלא קנו שנפלה להם בהמה מאביהם. לכאורה ה"נ דאף אם קנו ממש בהמות מכספים שהניח להם הוולדות שלהן חייבים במעשר ועי' תוי"ט ספ"א דשקלים מש"כ בשם הרמב"ם: