רש"ש על בכורות נ:

גמרא והרי מעשר דכתיב וצרת הכסף בידך כו'. מפרש"י בסד"ה הפורט משמע דהיה גורס קרא דונתת בכסף ועמש"כ בקדושין בס"ד:

רש"י ד"ה שאני התם. בהדי כלים. הס"ד. ומ"ד שנים. כל דהו כו' :

רש"י ד"ה הכסף כסף ריבה. וצרת הכסף ונתת הכסף. כצ"ל:

רש"י ד"ה קודש קודש. במע"ש כו' וכל מעשר הארץ מזרע הארץ וגו' ובהקדש כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה התוקע. אל תהי בתוקעי כף וכו'. כצ"ל והוא במשלי (כב):

תד"ה כל כסף האמור. אלא משקל כו' שהיה שוה למעה שנעשית כו'. כצ"ל:

בא"ד אבל לרב איתא בהדיא התם דבין שנים בין דבר חשוב מכלים נפקי. לא נמצא זאת שם בגמרא רק הם כתבו שם מעצמם כן אליביה:

בא"ד היינו בתר דאשכחנא דפרוטה הוי שפיר כסף כו'. כצ"ל וכ"ה בדבריהם בקדושין:

תד"ה כל כסף קצוב ובכתובות בפרק אע"פ תנן נותן לה כלים כו'. כצ"ל: