רש"ש על בכורות מד:

במשנה המאושכן. כצ"ל בכ"ף וכן לקמן בגמרא וכ"ה במשניות והוא מלשון מרוח אשך:

שם ובעל גבר. לשון התוי"ט בשם הרמב"ם. ולפעמים קורא גבר על משקל גבל. נראה דכוונתו על פסוק עם גבר תמים (תהילים י״ח:כ״ו) כי משקל פעל בשש נקודות לא ישתנה בסמיכות (לבד שבע) עי' תל"ע קע"ח ולכו ע"כ שהם שני משקלים:

גמרא מר בר"א איצטרך אגודא דגמלא. כצ"ל:

שם תנא משוכן. כצ"ל בכ"ף כנ"ל:

שם הגרבתן כו'. אולי צ"ל הגברתן כי הוא נגזר מן גבר:

תד"ה ואין. לפי שאין רגילין לשתות כולן מים. כצ"ל:

תד"ה אימתי (בסופו) . דבפרק מ"ש מוקמא ויד תהיה לך כו'. כצ"ל:

במשנה שנמרחו אשכיו. וכ' התוי"ט והא דכ' קרא אשך ל"י פי' שאין לו שום אשך. לשונו שלא בדיוק. שהרי רי"ש פליג את"ק ואומר שנמרחו. ופירושו דחוק. וטפי יל"פ שהוא ע"ד ויהי לי שור וחמור בר"פ וישלח ודומיו:

שם ר"ח בא"א כל שמראיו חשוכים. ופירש הרע"ב ואע"פ שאינו שחור ככושי. ותימה דבגמרא קאמר דהיינו כושי. ומש"כ עוד ובעיקר הדין ל"פ כו'. עמש"כ לעיל (מג ב) במשנת אין לו גבינים. ועק"ל כיון דהגמרא קאמר דרחב"א לא תני כושי. ואם גם חכמים ל"פ עלי' בעיקר הדין אם כן מאן קתני ליה. ודברי התוספות יום טוב שם מגומגמין: