רש"ש על בכורות מג.

במשנה וסקיפס. כצ"ל כדמוכח לקמן בגמרא וכ"ה במשניות:

רש"י ד"ה ותו דק. דאמרן גבי מומי בכור הא לא כתיב כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה וגרב וילפת. אמאי כתיב עור ופסח כו'. שביק שרוע דכתיב בקדשים ונקיט פסח דל"כ אלא בבכור:

תד"ה הא איכא. דאין לחלק כו' דבהמה יש לה שני כיסין כו'. נראה דר"ל דלכן אם אין לו אלא ביצה אחת דנשאר כיס בלא ביצה כלל הוה בכלל מום רע אבל אדם דאין לו אלא כיס אחד ה"א אף דחסר ביצה א' מ"מ לא נשאר הכיס ריקן. לזה אמרו דהא אפי' אין כו' כלל כו' ור"ל דבזה שוב אין לחלק. אבל הרמב"ם בחבורו פ"ז מהל' ביאת המקדש ה"ח מפרש אין לו ביצים דגבי אדם היינו שאין לו שתי ביצים בב' כיסין אלא בכיס אחד. ועתוי"ט בפ' דלעיל מ"ו:

תד"ה גרב. דכ"ר ל"ל לאפנויי. כצ"ל:

בא"ד וי"ל דמשום כו' לא מפיק הפנאה כו'. ר"ל אינו מוציא מכלל הפנאה דמ"מ מופנה הוא דהמ"ל בהדיא חרוץ עצם: