רש"ש על בכורות ג:

גמרא יתר עליהן אדם עיניו שתיהן גדולות כו'. ר"ל וחשיב שם בתוכן עיניו כו'. והוא שם (מד) במשנה:

שם אבל בהמה שתיהן גדולות כו'. נמי ל"ה מומא. ר"ל כמו שאר מומין דחשיב התם במה שיתר עליהן אדם:

שם ר"מ בר רחל ה"ל חיותא כו'. כצ"ל ותיבת ההיא נראה למחוק וכן ליתא ברא"ש:

תד"ה דקא. ומשני אפשר כדרב יהודה. כצ"ל:

בא"ד ולאידך לישנא דמפרש כו'. כצ"ל:

תד"ה כהנים. לא הזקיק הכתוב כו'. כ"נ דצ"ל: