רש"ש על בכורות לז:

גמרא א"ה מום עובר נמי אלמה תנן ולא מן העור. ק"ל אמאי לא תני לקמן גבי ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה נפגמה מן העור כדתני חורור ומים שאינן קבועין וגרב וחזזית. עיין רמב"ם שם ה"ז. ולפי הא"נ השני שבתוספות לקמן ד"ה כאן צ"ל דבמילת (דהיינו העור) קיל אפילו ממום עובר. והכא הלא קרי ליה עכ"פ מום עובר וי"ל דהתם איכא תרתי עור וגם פחות מכעדשה. וכן קשה מדוע לא חשיב שם נקבה פחות ממלא כרשינא לתירוץ זה דתוספות דהוה מום עובר. וכש"כ לתירוצם קמא. וצ"ל דתני ושייר:

שם דתניא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו כו'. כצ"ל וכן לקמן:

שם אתה אומר בבע"מ שיפדו הכ"מ. כצ"ל וכן לקמן:

רש"י ד"ה וסימניך. ומי מתניתא תני רב שמואל בר"י כו'. כצ"ל:

בא"ד בלשון מתניתא. כצ"ל:

בא"ד במס' ע"ז. וכן בשבת (עט):