רש"ש על בכורות לו:

תד"ה התרת. ממתניתין כו' דאיכא לאוקמי בזה"ז כו'. קושיית הצ"ק אינה כלום דהא רבא קאי על מימרא דידהו דאמרי בח"ל והא ל"ק מדוע ל"א רבא אמתניתין דדוקא קתני. משום דבדידהו איכא למיטעי טפי דסתמא קאמרי ויש לטעות דזהו דאתו לאשמועינן דאפילו באינן מובהקין: מה שהכריח המעיו"ט באות ל' דהתוספות ל"ג מאי קמ"ל כו' אדברי רבא ע"ש שדבריו תמוהים:

תד"ה במקום (בסופו) . כדאמר ר"נ התם כגון אנא. מה שהניח הצ"ק בצ"ע למה לא הכריעו ג"כ מדר"נ דהכא. פשוט משום דלקמן כתבו דבר"ס ל"ג ליה:

תד"ה שלשה. כענין זה בפ"ק דנדרים לא שרי כו'. כצ"ל: