רש"ש על בכורות לא.

במשנה כל פסה"מ הנאתן להקדש. ק"ל דהא גם בהם מ"ל הנייתן לבעלים כגון באומר הרי עלי שור במנה והפרישו ונסתאב והוזל צריך להשלים המותר מביתו. וכן אפילו בסתמא הרי הל"מ דיביא הוא ונסכיו במנה כדאיתא בפ' בתרא דמנחות. וכן ואשם שדמו קצוב בתורה וצ"ע:

שם ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור. מש"כ התו"ח דבע"מ אינו מתחלק רק נותן לכהן אחד. גם תם יכול ליתנו לכל כהן שירצה כדמוכח בספ"ח דערכין במשנה:

תד"ה חוץ. ע"כ מדאורייתא היא כו'. עי' זבחים (עה ב) ברש"י ד"ה ופרכינן ובתד"ה התפיס. ולפמש"כ כאן דמשום קרא נפ"ל דא"נ בזיון בדבר שא"ה להקדש א"ש בעיא דשם אפי' אם הוא מדאורייתא: