רש"ש על ביצה לו.

גמרא לא נצרכה אלא לאותן שתי חלות. עי' שבת (מג ב) תד"ה רב אשי שהיה לפניהם הגי' כאן א"ל ל"נ כו' ופי' דר"א השיבו כן ולקמן ע"ב (תחת רב אשי אמר דבגי' שלפנינו) גרסי' ואב"א מי קתני כו':

שם אותן שתי חלות מוקצות הן. ופרש"י לדבורים לכאורה קשה דהא מסקינן לעיל (ו ב) מוכן לכלבים הוה מוכן לאדם ועוד אטו מאכל בהמה כגון תבן מוקצה הוא במסתפק מהן וי"ל דשאני הכא שהוא מקצה אותם שלא יטלטלם משם אלא שיהיו מונחים במקומן לאכילת דבורים:

רש"י ד"ה אדתני ובלבד עד שדלג מאיסור טלטול ובדבור הסמוך באיסור טלטול גופיה כו'. דבריו יובנו בהא דלקמן (לז) אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא וע"ש בפירושו: