רש"ש על בבא מציעא קט:

גמרא אמר ליה רבא איהו אשבח כו'. כ"נ דצ"ל עי' ר"ה (כז) ושם (לד ב) ולעיל ס"פ הזהב:

גמ' שם ואמר רב מניומי כו' קופא סבא כו'. כצ"ל בו':

רש"י ד"ה מנתא דידי. והקונה ירד כו'. כצ"ל בו':

תד"ה מסלקין להו. ותימה כו' למה הזכיר כו'. ולעד"נ שכן דרך האדם כשאומר על דבר שלא שמעו מעולם שמעתי שלא ליחד ולומר מפלוני שמעתי שלא יתפס כשישאלוהו לאותו פלוני אלא יאמר מפלוני או מפלוני כו':

תד"ה רבא. וי"ל כו' משום דשתלא שקיל אפי' בגוף הקרקע כו'. זו מילתא דתמיה טובא ולכאורה בפשוט יש לחלק דשתלא הוא בעצמו נטע האילנות לכן יש לו בהם פלגא משא"כ משכנתא קבל הקרקע עם האילנות מהלוה:

תד"ה נפלו (בסופו). וכשייבש לגמרי נוטל הבעל הכל כו' מה שילקח בהן קרקע ויאכל פירות כי טוב לו כו'. כצ"ל: