רש"ש על בבא קמא פח:

גמרא א"ל אנא מתניתין ידענא. כצ"ל:

רש"י ד"ה הכותב נכסיו לאביו (בסופו). אבל רשב"א כו' עד סופו. לכאורה הן דברים תמוהים ואך למותר:

תד"ה באושא וי"ל דאיצטריך להיכא דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן כו'. לכאורה תמוה דהא משמע שם בריש הכותב דבכה"ג אם מכרה ונתנה קיים (וע"ש נ) בתד"ה הבעל ובמהרש"א שם ובב"ש סי' צ"ב סקי"ב: