רש"ש על בבא קמא פח.

רש"י ד"ה יצא עבד שאין בא בקהל. קשה אם כן ממזר גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי עד שלשה דורות פצוע דכא וכרות שפכה נמי עי' תד"ה אלא:

רש"י ד"ה זוממי עבד דתנן (צ"ל דתניא) במסכת מכות וישראל לוקה וגולה ע"י עבד. נראה דר"ל לפי דמוקי שם ראב"י כגון שהעיד בו והוזם:

תד"ה זוממי וכיון כו' גם העבד לא יהרג כו'. ור"ל ומצינו דדנו לעבדא דינאי מלכא (סנהדרין יט):

תד"ה אלא דמה להצה"ש שבהן שאין זהירים כו'. כצ"ל:

גמרא לא יומתו אבות על בנים כו' שאין להם יחוס בנים. נראה לי דדריש על כמו אל בחלוף המוצא ור"ל שאין להם יחוס בנים: