רש"ש על בבא קמא ע:

תד"ה כמאן וא"ת לר"ע נמי כיון כו' חייב לענין שבת ולענין קנין לא קני כו'. לכאורה סותרים א"ע למש"כ (בסנהדרין עב) בד"ה מסתברא דאפי' שיבר אח"כ פטור ואף דכבר נפטר ממיתת מחתרת כש"כ הכא דעדיין עומד בחיוב המיתה. ועי' ש"ך חו"מ סי' שנ"א ונראה דאישתמיטתיה התוס' שלפנינו ומהא דאיתא (בערכין ו ב) דהיוצא ליהרג אם הזיק חייב שהביא הה"מ ברפ"ג מהל' גניבה אין קושיא להתוס' דסנהדרין דשם מיירי בהזיק ממון אחר שלא היה חייב בעבורו המיתה דומה דממון לזה ונפשות לזה (דסנהדרין י) ועי' תוס' (כתובות ל ב) ד"ה רב אשי דאלת"ה חייבי מיתות שוגגין ולר"נ בה"ק אף חייבי כריתות הלעולם יהיו פטורין:

תד"ה אתנן וא"ת דלמא כו' כגון שאמר לה כו'. כצ"ל: