רש"ש על בבא קמא נח.

גמרא היכי נפל רכ"א כו' רבא אמר כו'. עתוי"ט שרוצה להכריע להלכה כרבא מדיוקא דמתני' דתני ירדה כו' ול"ת רבותא דאפי' דחפתה ולכאורה תמוה הכי לא ידע ר"כ למידק כוותיה וכן הש"ס לא הוה שתיק מלומר דיקא מתניתין כוותיה דרבא אלא ע"כ דאין זה דיוק וכמש"כ התו"ח או די"ל הא דחפתה נעשה כמו ירדה כו' וכדמשני הש"ס כן בכ"ד. אולם מצינו בפוסקים שהכריעו הלכה מפני פשטא דמתניתין: