רש"ש על בבא קמא מו

גמרא זיל בתר רובא ורובא דאינשי לרדיא הוא דזבני. לכאורה תמוה כיון דהאי גברא זבין להא ולהא איך שייך למשדייה בתר רובא והרא"ש הרגיש בזה וישובו דחוק ולעד"נ דפי' דזבין להא ולהא היינו שהוא סוחר וקונה למכור להנצרכים לרדיא או לנכסתא ולכן כיון דרובא דאינשי זבני לרדיא אמרי' דמסתמא קנה לדבר שיוכל למכור לרובא דאינשי או י"ל דמיירי הכא שאין מכירין זא"ז ולכן אמר רב דהמוכר כיון שאינו מכיר אותו ה"ל לחשבו שהוא מן רובא וה"ל להודיעו דנגחן הוא אבל הרשב"ם בב"ב פירש דזבין להא ולהא שהוא טבח ועובד אדמה וגם פירש שמכירין זא"ז רק הא דרובא לרדיא זבין פי' דרוב שורים קונים לרדיא דשם ליתא תיבת דאינשי. וכן ברי"ף ורא"ש שם ליתא: