רש"ש על בבא קמא יב:

גמרא ומשני רבינא כו'. בתמורה איתא אביי:

רש"י ד"ה מחיים שאחריות הוא עליו. לפ"ז הוא דוקא באומר הרי עלי (ולפירושו לקמן גם למסקנא נשאר החילוק בין מחיים לאחר שחיטה) וצ"ע דלא אישתמיט הגמרא בשום דוכתא לאשמעינן חדוש גדול כזה וגם לפ"ז עדיין אינו מתורץ דיוקא דמתניתין דהא בהרי זו נמי אין מעילה ואפ"ה אינה ממון בעלים ולפי' התוס' דאפי' במתנות כהונה הס"ד השתא דמחיים הוו ממונם ודאי בהו לא שייך אחריות ואולי כוונתו אחריות הבאתם לעזרה ר"ל הטפול בהם עד שיקרבו:

תד"ה ומחיים (בסופו). והא דקאמר התם כו' לא הוי לפי המסקנא דהכא כו'. ולעד"נ דהתם הוא כרבא בסוגיא (דתמורה ז ב) דמשמע דפליג על ר"נ בזה וס"ל דאפי' מת"כ מחיים הוו ממון בעלים ע"ש: