רש"ש על בבא קמא יב.

רש"י ד"ה ה"ג דלא ניידי הס"ד ואחר כך מ"ד

תד"ה אנא (בסופו). גבי מטלטלין לפלוני. כצ"ל:

תד"ה פרוזבול שכותבין על עציץ נקוב. הוא (בגיטין לז):

תד"ה מכר. עי' מהרש"א אבל בל"ז א"א לאוקמי מטעם חצר דלא שייך בקרקע שתהא נקנית ע"י חצר דמטלטלי ועבדי:

תד"ה והלכתא כתב גט לאשתו ונתנו ביד עבדה כו'. כצ"ל:

תד"ה ל"ל דסתם עבדים א"מ לדעתו. משמע דמ"מ גם בהם מ"ל משתמרים לדעתו וכ"מ לעיל בד"ה מכר ונראה דהיינו בכפות וא"כ קשה מהו הדוחק לאוקמי בכה"ג הלא כמו כן אוקימנא להא דתני החזיק בעבדים קנה מטלטלין:

בא"ד ואפי' אמר קני קרקע הסמוכה לתחום כו'. לכאורה מאי רבותא דסמוכה לתחום ונ"ל דט"ס הוא וצ"ל הסמוכה לתהום בה' אבל הרשב"א והה"מ העתיקו ג"כ בשמם לתחום: