רש"ש על בבא בתרא צה:

ר"ש ד"ה מרתף זה של יין ולא א"ל כו'. דאילו אמר מרתף זה למקפה צריך כו' ומקבל כו'. וכ"כ הנ"י בשם הריטב"א והטור בר"ס ר"ל והה"מ בפי"ז מהל' מכירה ה"ח בשם הרמב"ן (ומש"כ שם בתחילה וכ' רבינו שמשון כו' נ"ל דט"ס הוא וצ"ל רבי' שמואל והוא הרשב"ם. וכצ"ל שם וה"ה דינו כאילו א"ל מרתף זה של יין למקפה) ולכן לשון הכ"מ שם בס"ד ומצד שאמר של יין למקפה יפה כחו (והעתיקו התוי"ט) לא דייק דבלמקפה לחוד סגי:

תד"ה חד. תימה כו' אמאי מוקי ר"ז כו'. המהרש"א הבין דוזהו אוצר כו' הוא מהברייתא. ונראה משום דהיה ק"ל מה תמהו התוס' מר"ז שהוא אמורא על ר"א או רבינא. ואישתמיטתיה מש"כ התוס' בב"מ (פ"א) ד"ה הניחא דמקשה שם הש"ס על ר"א ורבינא מדר"פ לפי שהיו אחריו. ור"ז ור"פ היו בדור אחד שם (ל"ד) וכן לעיל (ס"ג ב') איפליגו בהדדי:

תד"ה וחד. קשה לרשב"א א"כ כו'. לע"ד י"ל דמיירי בא"ל חבית זו של יין למקפה וכמש"כ הטור שם בשם הרמ"ה. או אפי' בלא הזכיר יין וכמש"כ לעיל: