רש"ש על בבא בתרא פז.

גמרא ה"נ קמא קמא מיפסק פסק מהיום בדינר ליום ולגורן כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה אבל. ולא הוי אגר נטר לי שהרי מיד התחיל כו'. ק"ק דהא מ"מ שכירות אינה משתלמת אלא בסוף. וכמו כן קשה בהא דמרבין על השכר שהביאו התוס' ולמאי דמסיק רבא א"ש. גם מש"כ הא כיון דיכול לחזור בו כו'. לכאורה יקשה הא בלא"ה קי"ל דפועל יכול לחזור בו אפי' בחצי היום. וי"ל דמ"מ כל כמה דלא הדר ביה הוה מושכר לבעה"ב עי' לקמן (קכ"ג ב') תד"ה הכא. ועי' ב"מ (מ"ט) ובמש"כ שם:

ר"ש ד"ה מדה דמוכר הוא. דהא אפי' את"ל דברשות לוקח מיירי כו'. לכאורה מ"מ יקשה א"ה עד שלא נתמלאת נמי וכה"ג יקשה בדברי המהרש"א. ואולי י"ל דסתם עד שלא נתמלאת היא עדיין ברשות מוכר ומשנתמלאת נושאין אותה מיד לרשות לוקח וע"ד שתירץ הש"ס לעיל (סוף דפ"ה) סתמא דמילתא כו':

תד"ה מי כו'. לרב מדות. כצ"ל: