רש"ש על בבא בתרא עח:

ר"ש ד"ה ואר"פ עיסקא דאית בה. מיהו מתני' לא איצטריך כו'. יותר הנל"פ דמסיפא דאם אמר וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מוכח דלא איירי אלא בדמחתן בגוה וכדדייקינן לעיל מהברייתא דמיירי בעודן עליו:

במשנה המוכר אה"ח כו'. עי' תוי"ט שדקדק מדוע לא תני בפרה עגל בשם עצמו כמו בחמור סייח ותירוצו לא מחוור. ול"נ דתני בכל חד רבותא. בחמור אף שכבר גדל קצת ואינו נקרא שוב על שם אמו אלא יש לו שם בפ"ע סייח אפ"ה מכור. ובפרה אף בעודו קטן ביותר עד שאינו ראוי להיות לו שם בפ"ע עגל. אלא שנקרא עדיין ע"ש אמו אפ"ה אינו מכור: