רש"ש על בבא בתרא עא.

במשנה. לא את הבור כו'. לשון הרע"ב אע"פ שמכר לו השדה כו'. ול"ד דהכי הל"ל אע"פ שא"ל כל מה שבתוכה כדפי' הרשב"ם דהרי קאי על בין כך וב"כ לא מכר כו' דבמשנה דלעיל. וביותר לפי הגי' דבמשניות ולא את הבור כו' וכ"כ בעצמו לקמן ואפי' הני דאינן בכלל כ"מ שבתוכה כגון כו' ובור וגת:

ר"ש ד"ה אבל בנותן. ומיהו כו' או תבואה תלושה שא"צ לקרקע כו' ודאי לא קנה לה כו'. ומשמע מהתוי"ט בר"פ דלקמן ד"ה אבל לא מכר דאם אמר וכ"מ שבתוכה אפי' במכר קנה להו. אך מש"כ שם וראיתי לנ"י שכ' להדיא דאף המטלטלין בכלל וראייתו מדתנן כו' מכר בור כו' ועל הרשב"ם זו אינה תשובה כו' ע"ש. ונראה מזה שהבין דעת הנ"י דאף שא"צ לקרקע כלל בכלל המתנה ופליג על הרשב"ם. וז"א שהרי הנ"י מסיים שם בדברי הרשב"ם בלי מחלוקת ע"ד הראשונים ע"ש ודע דק"ל על הנ"י שקורא למים דבור מטלטלי:

ר"ש ד"ה זכו בכולה. שכיון כו' להסתלק זה מש"ז נתכוונו ומיהו כו'. ועי' ג"כ בתוס'. ולעד"נ דמתניתין לא אריא לאשמעינן אלא דל"ת דב' תשמישין נינהו ולא תהני להו חזקת השדה כמו חולסית ומצולה לל"ק דרבא. לעיל (ס"ז) (ועי' ב"מ מ"ז דא"ל חמור בפרה וטלית ומשך אה"פ כו') קמ"ל דמהני וכמו דאשמעינן בנכסי הגר ועי' לעיל (מ"ב) במשנה כה"ג. ולעולם מיירי שפירשו להדיא עם הבור כו'. והא דאמר כאן זכה ובנכסי הגר החזיק. נ"ל משום דחלוקת האחין א"צ חזקה גמורה דסגי בהילוך כמש"כ הרב"י בר"ס קנ"ז בשם הגמיי' והביאו הש"ך שם סק"ד בקוצר:

ר"ש ד"ה החזיק בכולה. ואע"ג כו' מיהו ליכא מיצר כו'. לכאורה עדיין יקשה לשמואל דאמר לעיל (נ"ד) דלא קנה אלא מקום מכושו. ולפמש"כ המהרש"א בכוונת הרשב"ם שם (נ"ו) בד"ה וקבעי א"ש. וכן למש"כ הה"מ וכ"מ בפ"א מהל' זכיה הי"ג בדעת הרמב"ם ע"ש א"ש ג"כ. והנה לכאורה ל"ד מחזיק בנכסי הגר לאינך בקניית מטלטלין המונחין בתוכה כמו תבואה תלושה הצריכה לקרקע ודומיה. דקניית אגב לא שייך בהפקר כיון דבעינן שיאמר קני אגב כדמסקינן בקדושין (כ"ז) ומטעם חצר לא קני אם לא במשתמרת לדעתו ואז יקנה אפילו מעות ותבואה תלושה שא"צ לקרקע ולכאורה לדעת הש"ך סי' ר"ב סק"ג אף בחצר המשתמרת לא יקנה ע"ש ויש לחלק. וע"ד הש"ך ק"ל ממעשה דר"ג וזקנים לפ"ד ר' אבא ור"פ בב"מ (י"א) דמטעם חצר הקנה להם ואכמ"ל: