רש"ש על בבא בתרא סה.

גמרא א"ל איפכא תנינא כו'. לפ"ז נראה דגם מה שאמר בשם שמואל הל' כר"ע היה סבור דהיינו הל' דבע"ר מוכר. והא דר"נ דאמר בשמו האחין שחלקו אין להם כו' דמוכח דס"ל דבע"י מוכר ע"כ לא שמיעא ליה:

שם ואי איתמר בהא כו' אבל בההיא אימא מודי ליה לרב כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה שניהם במכר. ולא מקרי ע"ר אפי' לרבנן כו'. נראה דצ"ל אפי' לר"ע:

במשנה המוכר את הבית מכר כו'. לכאורה הא אתי ועסיק במשניות הקודמות במכירת בית ולא ה"ל למיתני אלא מכר את הדלת כו' ועוד קשה מדוע לא כלל האינם מכורין דלעיל במשנה זו כמו דתנא הכא ולא את התנור כו'. ונראה משום דלא תטעה דהאי בזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו כו' קאי נמי על הנך דלעיל לכן פתח בכאן המוכר אה"ב בכדי להפליגה מהקודם לענין הא דסיים בזמן כו' וכדאיתא בברייתא לקמן: